Leningrad Codex — 012B (Genesis 22:20

וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־ הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָחֹ֥ור אָחִֽיךָ ׃ אֶת־ ע֥וּץ בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־ בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־ קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם ׃ וְאֶת־ כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־ חֲזֹ֔ו וְאֶת־ פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־ יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל ׃ וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־ רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֙לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָחֹ֖ור אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם ׃ וּפִֽילַגְשֹׁ֖ו וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־ הִוא֙ אֶת־ טֶ֣בַח וְאֶת־ גַּ֔חַם וְאֶת־ תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־ מַעֲכָֽה ׃ וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה ׃ וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְרֹ֖ון בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ ׃ וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵתֹ֑ו וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־ בְּנֵי־ חֵ֖ת לֵאמֹֽר ׃ גֵּר־ וְתֹושָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־ קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי ׃ וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־ חֵ֛ת אֶת־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֹֽו ׃ שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתֹוכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־ מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־ קִבְרֹ֛ו לֹֽא־ יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ ׃ וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־ הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־ חֵֽת ׃ וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־ יֵ֣שׁ אֶֽת־ נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־ מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־ לִ֖י בְּעֶפְרֹ֥ון בֶּן־ צֹֽחַר ׃ וְיִתֶּן־ לִ֗י אֶת־ מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ לֹ֔ו אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתֹוכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־ קָֽבֶר ׃ וְעֶפְרֹ֥ון יֹשֵׁ֖ב בְּתֹ֣וךְ בְּנֵי־ חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְרֹ֨ון הַחִתִּ֤י אֶת־ אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־ חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־ עִירֹ֖ו לֵאמֹֽר ׃ לֹֽא־ אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־ בֹּ֖ו לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־ עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ ׃ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ ׃ וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־ עֶפְרֹ֜ון בְּאָזְנֵ֤י עַם־ הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־ אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־ מֵתִ֖י שָֽׁמָּה ׃ וַיַּ֧עַן עֶפְרֹ֛ון אֶת־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֹֽו ׃ אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־ כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־ הִ֑וא וְאֶת־ מֵתְךָ֖ קְבֹֽר ׃ וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־ עֶפְרֹון֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־ הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־ חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאֹות֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר ׃ וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְרֹ֗ון אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־ בֹּ֔ו וְכָל־ הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־ גְּבֻלֹ֖ו סָבִֽיב ׃ לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־ חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־ עִירֹֽו ׃ וְאַחֲרֵי־ כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־ שָׂרָ֣ה אִשְׁתֹּ֗ו אֶל־ מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־ פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְרֹ֑ון בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן ׃ וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־ בֹּ֛ו לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־ קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־ חֵֽת ׃ וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽ͏יהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־