Leningrad Codex — 018B (Genesis 30:38

לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתֹּֽות ׃ וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־ הַמַּקְלֹ֑ות וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים ׃ וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־ עָקֹ֛ד וְכָל־ ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ לֹ֤ו עֲדָרִים֙ לְבַדֹּ֔ו וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־ צֹ֥אן לָבָֽן ׃ וְהָיָ֗ה בְּכָל־ יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרֹות֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־ הַמַּקְלֹ֛ות לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֹֽות ׃ וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב ׃ וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽ͏יְהִי־ לֹו֙ צֹ֣אן רַבֹּ֔ות וּשְׁפָחֹות֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים ׃ וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־ דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־ לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־ הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה ׃ וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־ פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמֹּ֖ו כִּתְמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום ׃ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־ אֶ֥רֶץ אֲבֹותֶ֖יךָ וּלְמֹולַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ ׃ וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־ צֹאנֹֽו ׃ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־ פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־ אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽ͏אלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי ׃ וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־ כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־ אֲבִיכֶֽן ׃ וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־ מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־ נְתָנֹ֣ו אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי ׃ אִם־ כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־ הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־ כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־ הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים ׃ וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־ מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־ לִֽי ׃ וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹ֑ום וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים ׃ וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲלֹ֖ום יַֽ͏עֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי ׃ וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־ נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־ הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ ׃ אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־ אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־ אֶ֥רֶץ מֹולַדְתֶּֽךָ ׃ וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה לֹ֑ו הַעֹ֥וד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ ׃ הֲלֹ֧וא נָכְרִיֹּ֛ות נֶחְשַׁ֥בְנוּ לֹ֖ו כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־ אָכֹ֖ול אֶת־ כַּסְפֵּֽנוּ ׃ כִּ֣י כָל־ הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה ׃ וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־ בָּנָ֥יו וְאֶת־ נָשָׁ֖יו עַל־ הַגְּמַלִּֽים ׃ וַיִּנְהַ֣ג אֶת־ כָּל־ מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־ כָּל־ רְכֻשֹׁו֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָבֹ֛וא אֶל־ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן ׃ וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־ צֹאנֹ֑ו וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל