Leningrad Codex — 021A (Genesis 34:11

תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן ׃ הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־ לִ֥י אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה ׃ וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־ יַעֲקֹ֜ב אֶת־ שְׁכֶ֨ם וְאֶת־ חֲמֹ֥ור אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם ׃ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשֹׂות֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־ אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ לֹ֣ו עָרְלָ֑ה כִּֽי־ חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ ׃ אַךְ־ בְּזֹ֖את נֵאֹ֣ות לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־ זָכָֽר ׃ וְנָתַ֤נּוּ אֶת־ בְּנֹתֵ֙ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־ בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־ לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד ׃ וְאִם־ לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמֹּ֑ול וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־ בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ ׃ וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמֹ֑ור וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־ חֲמֹֽור ׃ וְלֹֽא־ אֵחַ֤ר הַנַּ֙עַר֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־ יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו ׃ וַיָּבֹ֥א חֲמֹ֛ור וּשְׁכֶ֥ם בְּנֹ֖ו אֶל־ שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־ אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר ׃ הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־ יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־ בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־ לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־ בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם ׃ אַךְ־ בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְיֹ֖ות לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמֹּ֥ול לָ֙נוּ֙ כָּל־ זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים ׃ מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־ בְּהֶמְתָּ֔ם הֲלֹ֥וא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵאֹ֣ותָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ ׃ וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־ חֲמֹור֙ וְאֶל־ שְׁכֶ֣ם בְּנֹ֔ו כָּל־ יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִירֹ֑ו וַיִּמֹּ֙לוּ֙ כָּל־ זָכָ֔ר כָּל־ יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֹֽו ׃ וַיְהִי֩ בַיֹּ֨ום הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹותָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־ בְנֵי־ יַ֠עֲקֹב שִׁמְעֹ֨ון וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבֹּ֔ו וַיָּבֹ֥אוּ עַל־ הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־ זָכָֽר ׃ וְאֶת־ חֲמֹור֙ וְאֶת־ שְׁכֶ֣ם בְּנֹ֔ו הָרְג֖וּ לְפִי־ חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־ דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ ׃ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־ הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחֹותָֽם ׃ אֶת־ צֹאנָ֥ם וְאֶת־ בְּקָרָ֖ם וְאֶת־ חֲמֹרֵיהֶ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־ בָּעִ֛יר וְאֶת־ אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ ׃ וְאֶת־ כָּל־ חֵילָ֤ם וְאֶת־ כָּל־ טַפָּם֙ וְאֶת־ נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת ׃ וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־ שִׁמְעֹ֣ון וְאֶל־ לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי ׃ וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזֹונָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־ אֲחֹותֵֽנוּ ׃ וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־ יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־ אֵ֖ל וְשֶׁב־ שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־ שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ ׃ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־ בֵּיתֹ֔ו וְאֶ֖ל כָּל־ אֲשֶׁ֣ר עִמֹּ֑ו הָסִ֜רוּ אֶת־ אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם ׃ וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־ אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־ שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּיֹ֣ום צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי ׃ וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־ יַעֲקֹ֗ב