Leningrad Codex — 029B (Genesis 47:7

וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־ פַּרְעֹֽה ׃ וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־ יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ ׃ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־ יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם ׃ וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־ פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה ׃ וַיֹּושֵׁ֣ב יֹוסֵף֮ אֶת־ אָבִ֣יו וְאֶת־ אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה ׃ וַיְכַלְכֵּ֤ל יֹוסֵף֙ אֶת־ אָבִ֣יו וְאֶת־ אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־ בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף ׃ וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־ הָאָ֔רֶץ כִּֽי־ כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב ׃ וַיְלַקֵּ֣ט יֹוסֵ֗ף אֶת־ כָּל־ הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־ מִצְרַ֙יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־ הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־ הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה ׃ וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־ מִצְרַ֨יִם אֶל־ יֹוסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־ לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף ׃ וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־ אָפֵ֖ס כָּֽסֶף ׃ וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־ מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־ יֹוסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יֹוסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֙חֶם֙ בְּכָל־ מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא ׃ וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ לֹֽא־ נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־ תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־ אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־ גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ ׃ לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־ אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־ אֹתָ֥נוּ וְאֶת־ אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־ זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם ׃ וַיִּ֨קֶן יֹוסֵ֜ף אֶת־ כָּל־ אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־ מָכְר֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־ חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה ׃ וְאֶ֨ת־ הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹתֹ֖ו לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־ מִצְרַ֖יִם וְעַד־ קָצֵֽהוּ ׃ רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־ חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־ כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־ אַדְמָתָֽם ׃ וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־ הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיֹּ֛ום וְאֶת־ אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־ לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־ הָאֲדָמָֽה ׃ וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם ׃ וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־ חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה ׃ וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יֹוסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־ הַיֹּ֨ום הַזֶּ֜ה עַל־ אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה ׃ וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ