Leningrad Codex — 039A (Exodus 13:9

עַל־ יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרֹון֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תֹּורַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הֹוצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם ׃ וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־ הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמֹועֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה ׃ וְהָיָ֞ה כִּֽי־ יְבִֽאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־ אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ ׃ וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־ פֶּֽטֶר־ רֶ֖חֶם לַֽיהֹוָ֑ה וְכָל־ פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה ׃ וְכָל־ פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־ לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתֹּ֑ו וְכֹ֨ל בְּכֹ֥ור אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה ׃ וְהָיָ֞ה כִּֽי־ יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־ זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הֹוצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים ׃ וַיְהִ֗י כִּֽי־ הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהֹוָ֤ה כָּל־ בְּכֹור֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־ בְּכֹ֣ור בְּהֵמָ֑ה עַל־ כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־ פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־ בְּכֹ֥ור בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה ׃ וְהָיָ֤ה לְאֹות֙ עַל־ יָ֣דְכָ֔ה וּלְטֹוטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הֹוצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם ׃ וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־ הָעָם֒ וְלֹא־ נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָרֹ֖וב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־ יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה ׃ וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־ הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם ׃ וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ עַצְמֹ֥ות יֹוסֵ֖ף עִמֹּ֑ו כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־ עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם ׃ וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר ׃ וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יֹומָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יֹומָ֥ם וָלָֽיְלָה ׃ לֹֽא־ יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יֹומָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם ׃ וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃ דַּבֵּר֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְחֹ֥ו תַחֲנ֖וּ עַל־ הַיָּֽם ׃ וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר ׃ וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־ לֵב־ פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־ חֵילֹ֔ו וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽ͏עֲשׂוּ־ כֵֽן ׃ וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־ הָעָ֔ם וַיֹּֽאמרוּ֙ מַה־ זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־ שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ ׃ וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת־ רִכְבֹּ֑ו וְאֶת־ עַמֹּ֖ו לָקַ֥ח עִמֹּֽו ׃ וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־ מֵאֹ֥ות רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־ כֻּלֹּֽו ׃ וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־ לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה ׃ וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִׂ֤יגוּ אֹותָם֙ חֹנִ֣ים עַל־ הַיָּ֔ם כָּל־ סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵילֹ֑ו עַל־ פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן ׃ וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־ עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם