Leningrad Codex — 039B (Exodus 14:10

וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ יְהוָֽה ׃ וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־ קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־ זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהֹוצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם ׃ הֲלֹא־ זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־ מִצְרָ֑יִם כִּ֣י טֹ֥וב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־ מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר ׃ וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ הָעָם֮ אַל־ תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־ יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיֹּ֑ום כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־ מִצְרַ֙יִם֙ הַיֹּ֔ום לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם עֹ֖וד עַד־ עֹולָֽם ׃ יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן ׃ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה מַה־ תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־ בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ ׃ וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־ מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־ יָדְךָ֛ עַל־ הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל בְּתֹ֥וךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה ׃ וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־ לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־ חֵילֹ֔ו בְּרִכְבֹּ֖ו וּבְפָרָשָֽׁיו ׃ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבֹּ֖ו וּבְפָרָשָֽׁיו ׃ וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיַּֽ͏עֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם ׃ וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־ הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־ קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־ זֶ֖ה כָּל־ הַלָּֽיְלָה ׃ וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ יָדֹו֮ עַל־ הַיָּם֒ וַיֹּ֣ולֶךְ יְהוָ֣ה ׀ אֶת־ הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־ הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם ׃ וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל בְּתֹ֥וךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם ׃ וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבֹּ֖ו וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־ תֹּ֖וךְ הַיָּֽם ׃ וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהוָה֙ אֶל־ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הָם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם ׃ וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֙וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־ יָדְךָ֖ עַל־ הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־ מִצְרַ֔יִם עַל־ רִכְבֹּ֖ו וְעַל־ פָּרָשָֽׁיו ׃ וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־ יָדֹ֜ו עַל־ הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנֹ֥ות בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנֹ֔ו וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאתֹ֑ו וַיְנַעֵ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־ מִצְרַ֖יִם בְּתֹ֥וךְ הַיָּֽם ׃ וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־ הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה