Leningrad Codex — 088A (Numbers 20:14

הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ ׃ וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ ׃ וַנִּצְעַ֤ק אֶל־ יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ ׃ נַעְבְּרָה־ נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־ נַעֲבֹ֖ר גְּבוּלֶֽךָ ׃ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־ בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ ׃ וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֘ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־ מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־ דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה ׃ וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה ׃ וַיְמָאֵ֣ן ׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו ׃ וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל כָּל־ הָעֵדָ֖ה הֹ֥ר הָהָֽר ׃ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־ גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־ אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר ׃ יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־ עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־ מְרִיתֶ֥ם אֶת־ פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה ׃ קַ֚ח אֶֽת־ אַהֲרֹ֔ן וְאֶת־ אֶלְעָזָ֖ר בְּנ֑וֹ וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר ׃ וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ אֶת־ בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־ אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֑וֹ וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם ׃ וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וֽ͏ַיַּעֲלוּ֙ אֶל־ הֹ֣ר הָהָ֔ר לְעֵינֵ֖י כָּל־ הָעֵדָֽה ׃ וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־ אַהֲרֹ֜ן אֶת־ בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־ אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־ הָהָֽר ׃ וַיִּרְאוּ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים י֔וֹם כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל ׃ וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־ עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי ׃ וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־ הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהֽ͏ַחֲרַמְתִּ֖י אֶת־ עָרֵיהֶֽם ׃ וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־ עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־ הַמָּק֖וֹם חָרְמָֽה ׃ וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־ אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־ הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ ׃ וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל ׃ וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־ רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל ׃ וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־ מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־ דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־ הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם ׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־ נֵ֑ס וְהָיָה֙ כָּל־ הַנָּשׁ֔וּךְ