Leningrad Codex — 090A (Numbers 23:4

אֵלָ֗יו אֶת־ שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ ׃ וַיָּ֧שֶׂם יְהוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־ בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר ׃ וַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־ עֹלָת֑וֹ ה֖וּא וְכָל־ שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב ׃ וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־ אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־ מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־ קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־ לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל ׃ מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהוָֽה ׃ כִּֽי־ מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־ עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב ׃ מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־ רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ ׃ וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ ׃ וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר ׃ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לך־ נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־ מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנוֹ־ לִ֖י מִשָּֽׁם ׃ וַיִּקָּחֵ֙הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־ רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֙בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ ׃ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־ עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה ׃ וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־ בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר ׃ וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־ עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־ דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה ׃ וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר ׃ לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־ אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה ׃ הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה ׃ לֹֽא־ הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־ רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ ׃ אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ ׃ כִּ֤י לֹא־ נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־ קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־ פָּ֖עַל אֵֽל ׃ הֶן־ עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־ יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־ חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה ׃ וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם גַּם־ קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־ בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ ׃ וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־ בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֽ͏ֶעֱשֶֽׂה ׃ וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם לְכָה־ נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־ מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם ׃ וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־ בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־ פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן ׃ וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־ בָּלָ֔ק בְּנֵה־ לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים ׃ וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ ׃ וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־ הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־ בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־ הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו ׃ וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ