Leningrad Codex — 151B (Samuel_1 2:30

אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־ עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־ יְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־ מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ ׃ הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־ זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־ זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ ׃ וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יֵיטִ֖יב אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־ יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל־ הַיָּמִֽים ׃ וְאִ֗ישׁ לֹֽא־ אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־ עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־ נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל־ מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים ׃ וְזֶה־ לְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־ שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם ׃ וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־ מְשִׁיחִ֖י כָּל־ הַיָּמִֽים ׃ וְהָיָ֗ה כָּל־ הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־ לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־ אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־ לָֽחֶם ׃ וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־ יְהוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־ יְהוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ ׃ וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ ועינו הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת ׃ וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים ׃ וַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־ שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי ׃ וַיָּ֣רָץ אֶל־ עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־ קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־ קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב ׃ וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־ עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא־ קָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב ׃ וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־ יְהוָ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־ יְהוָֽה ׃ וַיֹּ֨סֶף יְהוָ֥ה קְרֹא־ שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִשִׁית֒ וַיָּ֙קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־ עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהוָ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר ׃ וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ ׀ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־ יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקוֹמֽוֹ ׃ וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־ בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל ׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ ׃ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ שְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כָּל־ שֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אָזְנָֽיו ׃ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ אָקִ֣ים אֶל־ עֵלִ֔י אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־ בֵּית֑וֹ הָחֵ֖ל וְכַלֵּֽה ׃ וְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽי־ שֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶת־ בֵּית֖וֹ עַד־ עוֹלָ֑ם בַּעֲוֺ֣ן אֲשֶׁר־ יָדַ֗ע כִּֽי־ מְקַֽלְלִ֤ים לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽם ׃ וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם־ יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֺ֧ן בֵּית־ עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד־ עוֹלָֽם ׃ וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁמוּאֵל֙ עַד־ הַבֹּ֔קֶר וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־ דַּלְת֣וֹת בֵּית־ יְהוָ֑ה וּשְׁמוּאֵ֣ל יָרֵ֔א מֵהַגִּ֥יד אֶת־ הַמַּרְאָ֖ה אֶל־ עֵלִֽי ׃ וַיִּקְרָ֤א עֵלִי֙ אֶת־ שְׁמוּאֵ֔ל וַיֹּ֖אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל בְּנִ֑י וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי ׃ וַיֹּ֗אמֶר מָ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־ נָ֥א תְכַחֵ֖ד מִמֶּ֑נִּי כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה־ לְּךָ֤ אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם־ תְּכַחֵ֤ד מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר מִכָּל־ הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר אֵלֶֽיךָ ׃ וַיַּגֶּד־ ל֤וֹ שְׁמוּאֵל֙ אֶת־ כָּל־ הַדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א כִחֵ֖ד מִמֶּ֑נּוּ וַיֹּאמַ֕ר יְהוָ֣ה ה֔וּא הַטּ֥וֹב בְּעֵינָ֖ו יַעֲשֶֽׂה ׃ וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ