Leningrad Codex — 159A (Samuel_1 16:11

הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־ יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹא־ נָסֹ֖ב עַד־ בֹּא֥וֹ פֹֽה ׃ וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם־ יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי־ זֶ֥ה הֽוּא ׃ וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־ קֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־ יְהוָה֙ אֶל־ דָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָה ׃ וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ־ רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽה ׃ וַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽי־ שָׁא֖וּל אֵלָ֑יו הִנֵּה־ נָ֧א רֽוּחַ־ אֱלֹהִ֛ים רָעָ֖ה מְבַעִתֶּֽךָ ׃ יֹאמַר־ נָ֤א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַ־ אֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְ ׃ וַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶל־ עֲבָדָ֑יו רְאוּ־ נָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽי ׃ וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהוָ֖ה עִמּֽוֹ ׃ וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶל־ יִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶת־ דָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן ׃ וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַד־ דָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶל־ שָׁאֽוּל ׃ וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־ שָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִי־ ל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽים ׃ וַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶל־ יִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָד־ נָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽי־ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי ׃ וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַ־ אֱלֹהִים֙ אֶל־ שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־ הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה ׃ וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־ מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־ שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־ עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים ׃ וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־ יִשְׂרָאֵל֙ נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים ׃ וּפְלִשְׁתִּ֞ים עֹמְדִ֤ים אֶל־ הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֛ל עֹמְדִ֥ים אֶל־ הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וְהַגַּ֖יְא בֵּינֵיהֶֽם ׃ וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־ הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת ׃ וְכ֤וֹבַע נְחֹ֙שֶׁת֙ עַל־ רֹאשׁ֔וֹ וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁת־ אֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת ׃ וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־ רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו ׃ וחץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיו ׃ וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶל־ מַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּ־ לָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי ׃ אִם־ יוּכַ֞ל לְהִלָּחֵ֤ם אִתִּי֙ וְהִכָּ֔נִי וְהָיִ֥ינוּ לָכֶ֖ם לַעֲבָדִ֑ים וְאִם־ אֲנִ֤י אֽוּכַל־ לוֹ֙ וְהִכִּיתִ֔יו וִהְיִ֤יתֶם לָ֙נוּ֙ לַעֲבָדִ֔ים וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֹתָֽנוּ ׃ וַיֹּ֙אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־ מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּ־ לִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד ׃ וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־ דִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה