Leningrad Codex — 161B (Samuel_1 19:14

וַתֹּ֖אמֶר חֹלֶ֥ה הֽוּא ׃ וַיִּשְׁלַ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־ הַמַּלְאָכִ֔ים לִרְא֥וֹת אֶת־ דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הַעֲל֨וּ אֹת֧וֹ בַמִּטָּ֛ה אֵלַ֖י לַהֲמִתֽוֹ ׃ וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וְהִנֵּ֥ה הַתְּרָפִ֖ים אֶל־ הַמִּטָּ֑ה וּכְבִ֥יר הָעִזִּ֖ים מְרַאֲשֹׁתָֽיו ׃ וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־ מִיכַ֗ל לָ֤מָּה כָּ֙כָה֙ רִמִּיתִ֔נִי וַתְּשַׁלְּחִ֥י אֶת־ אֹיְבִ֖י וַיִּמָּלֵ֑ט וַתֹּ֤אמֶר מִיכַל֙ אֶל־ שָׁא֔וּל הוּא־ אָמַ֥ר אֵלַ֛י שַׁלְּחִ֖נִי לָמָ֥ה אֲמִיתֵֽךְ ׃ וְדָוִ֨ד בָּרַ֜ח וַיִּמָּלֵ֗ט וַיָּבֹ֤א אֶל־ שְׁמוּאֵל֙ הָרָמָ֔תָה וַיַּ֨גֶּד־ ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה־ ל֖וֹ שָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ הוּא֙ וּשְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ בנוית וַיֻּגַּ֥ד לְשָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בנוית בָּרָמָֽה ׃ וַיִּשְׁלַ֨ח שָׁא֣וּל מַלְאָכִים֮ לָקַ֣חַת אֶת־ דָּוִד֒ וַיַּ֗רְא אֶֽת־ לַהֲקַ֤ת הַנְּבִיאִים֙ נִבְּאִ֔ים וּשְׁמוּאֵ֕ל עֹמֵ֥ד נִצָּ֖ב עֲלֵיהֶ֑ם וַתְּהִ֞י עַֽל־ מַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־ הֵֽמָּה ׃ וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־ הֵ֑מָּה וַיֹּ֣סֶף שָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים שְׁלִשִׁ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־ הֵֽמָּה ׃ וַיֵּ֨לֶךְ גַּם־ ה֜וּא הָרָמָ֗תָה וַיָּבֹא֙ עַד־ בּ֤וֹר הַגָּדוֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשֶּׂ֔כוּ וַיִּשְׁאַ֣ל וַיֹּ֔אמֶר אֵיפֹ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל וְדָוִ֑ד וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה בנוית בָּרָמָֽה ׃ וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל־ נָוֹ֖ית בָּרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּם־ ה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַד־ בֹּא֖וֹ בנוית בָּרָמָֽה ׃ וַיִּפְשַׁ֨ט גַּם־ ה֜וּא בְּגָדָ֗יו וַיִּתְנַבֵּ֤א גַם־ הוּא֙ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּפֹּ֣ל עָרֹ֔ם כָּל־ הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־ הַלָּ֑יְלָה עַל־ כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽם ׃ וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד מנוות בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר ׀ לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ מֶֽה־ עֲוֺנִ֤י וּמֶֽה־ חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶת־ נַפְשִֽׁי ׃ וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה לו־ עשה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת־ אָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת ׃ וַיִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹד דָּוִ֗ד וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽי־ מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַל־ יֵֽדַע־ זֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּן־ יֵֽעָצֵ֑ב וְאוּלָ֗ם חַי־ יְהוָה֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ כִּ֣י כְפֶ֔שַׂע בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הַמָּֽוֶת ׃ וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶל־ דָּוִ֑ד מַה־ תֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ ׃ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־ יְהוֹנָתָ֗ן הִֽנֵּה־ חֹ֙דֶשׁ֙ מָחָ֔ר וְאָנֹכִ֛י יָשֹׁב־ אֵשֵׁ֥ב עִם־ הַמֶּ֖לֶךְ לֶאֱכ֑וֹל וְשִׁלַּחְתַּ֙נִי֙ וְנִסְתַּרְתִּ֣י בַשָּׂדֶ֔ה עַ֖ד הָעֶ֥רֶב הַשְּׁלִשִֽׁית ׃ אִם־ פָּקֹ֥ד יִפְקְדֵ֖נִי אָבִ֑יךָ וְאָמַרְתָּ֗ נִשְׁאֹל֩ נִשְׁאַ֨ל מִמֶּ֤נִּי דָוִד֙ לָרוּץ֙ בֵּֽית־ לֶ֣חֶם עִיר֔וֹ כִּ֣י זֶ֧בַח הַיָּמִ֛ים שָׁ֖ם לְכָל־ הַמִּשְׁפָּחָֽה ׃ אִם־ כֹּ֥ה יֹאמַ֛ר ט֖וֹב שָׁל֣וֹם לְעַבְדֶּ֑ךָ וְאִם־ חָרֹ֤ה יֶֽחֱרֶה֙ ל֔וֹ דַּ֕ע כִּֽי־ כָלְתָ֥ה הָרָעָ֖ה מֵעִמּֽוֹ ׃ וְעָשִׂ֤יתָ חֶ֙סֶד֙ עַל־ עַבְדֶּ֔ךָ כִּ֚י בִּבְרִ֣ית יְהוָ֔ה הֵבֵ֥אתָ אֶֽת־ עַבְדְּךָ֖ עִמָּ֑ךְ וְאִם־ יֶשׁ־ בִּ֤י עָוֺן֙ הֲמִיתֵ֣נִי אַ֔תָּה וְעַד־ אָבִ֖יךָ לָמָּה־ זֶּ֥ה תְבִיאֵֽנִי ׃ וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן חָלִ֣ילָה לָּ֑ךְ כִּ֣י ׀ אִם־ יָדֹ֣עַ אֵדַ֗ע כִּֽי־ כָלְתָ֨ה הָרָעָ֜ה מֵעִ֤ם אָבִי֙ לָב֣וֹא עָלֶ֔יךָ וְלֹ֥א אֹתָ֖הּ אַגִּ֥יד לָֽךְ ׃ וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־ יְה֣וֹנָתָ֔ן מִ֖י יַגִּ֣יד לִ֑י א֛וֹ מַה־ יַּעַנְךָ֥ אָבִ֖יךָ קָשָֽׁה ׃ וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶל־ דָּוִ֔ד לְכָ֖ה וְנֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֑ה וַיֵּצְא֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם הַשָּׂדֶֽה ׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־