Leningrad Codex — 162A (Samuel_1 20:12

דָּוִ֗ד יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־ אֶחְקֹ֣ר אֶת־ אָבִ֗י כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ הַשְּׁלִשִׁ֔ית וְהִנֵּה־ ט֖וֹב אֶל־ דָּוִ֑ד וְלֹֽא־ אָז֙ אֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔יךָ וְגָלִ֖יתִי אֶת־ אָזְנֶֽךָ ׃ כֹּֽה־ יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לִֽיהוֹנָתָ֜ן וְכֹ֣ה יֹסִ֗יף כִּֽי־ יֵיטִ֨ב אֶל־ אָבִ֤י אֶת־ הָֽרָעָה֙ עָלֶ֔יךָ וְגָלִ֙יתִי֙ אֶת־ אָזְנֶ֔ךָ וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־ אָבִֽי ׃ וְלֹ֖א אִם־ עוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹֽא־ תַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּת ׃ וְלֹֽא־ תַכְרִ֧ת אֶֽת־ חַסְדְּךָ֛ מֵעִ֥ם בֵּיתִ֖י עַד־ עוֹלָ֑ם וְלֹ֗א בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙ אֶת־ אֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה ׃ וַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ן עִם־ בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽד ׃ וַיּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙ לְהַשְׁבִּ֣יעַ אֶת־ דָּוִ֔ד בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹת֑וֹ כִּֽי־ אַהֲבַ֥ת נַפְשׁ֖וֹ אֲהֵבֽוֹ ׃ וַיֹּֽאמֶר־ ל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁ וְנִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָ ׃ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־ נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל ׃ וַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣ה אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽח־ לִ֖י לְמַטָּרָֽה ׃ וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת־ הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת־ הַחִצִּ֑ים אִם־ אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים ׀ מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ ׀ וָבֹ֛אָה כִּֽי־ שָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַי־ יְהוָֽה ׃ וְאִם־ כֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהוָֽה ׃ וְהַ֨דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ עַד־ עוֹלָֽם ׃ וַיִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ על־ הַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל ׃ וַיֵּ֣שֶׁב הַ֠מֶּלֶךְ עַל־ מ֨וֹשָׁב֜וֹ כְּפַ֣עַם ׀ בְּפַ֗עַם אֶל־ מוֹשַׁב֙ הַקִּ֔יר וַיָּ֙קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן וַיֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ר מִצַּ֣ד שָׁא֑וּל וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹם דָּוִֽד ׃ וְלֹֽא־ דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽי־ לֹ֥א טָהֽוֹר ׃ וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא־ בָ֧א בֶן־ יִשַׁ֛י גַּם־ תְּמ֥וֹל גַּם־ הַיּ֖וֹם אֶל־ הַלָּֽחֶם ׃ וַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶת־ שָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַד־ בֵּ֥ית לָֽחֶם ׃ וַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽה־ לִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִם־ מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶת־ אֶחָ֑י עַל־ כֵּ֣ן לֹא־ בָ֔א אֶל־ שֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ ׃ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן־ נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־ בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן־ יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָ ׃ כִּ֣י כָל־ הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן־ יִשַׁי֙ חַ֣י עַל־ הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן־ מָ֖וֶת הֽוּא ׃ וַיַּ֙עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת־ שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה ׃ וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־ הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽי־ כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־ דָּוִֽד ׃ וַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִי־ אָ֑ף וְלֹא־ אָכַ֞ל בְּיוֹם־ הַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶל־ דָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹ אָבִֽיו ׃ וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד