Leningrad Codex — 215A (Kings_2 18:12

אֵ֚ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ וְלֹ֥א עָשֽׂוּ ׃ וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗ה עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־ אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־ עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם ׃ וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֣ה אֶל־ מֶֽלֶךְ־ אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙ שׁ֣וּב מֵֽעָלַ֔י אֵ֛ת אֲשֶׁר־ תִּתֵּ֥ן עָלַ֖י אֶשָּׂ֑א וַיָּ֨שֶׂם מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֜וּר עַל־ חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֗ה שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ כִּכַּר־ כֶּ֔סֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב ׃ וַיִּתֵּן֙ חִזְקִיָּ֔ה אֶת־ כָּל־ הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בֵית־ יְהוָ֑ה וּבְאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ ׃ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־ דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וְאֶת־ הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַֽיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר ׃ וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֡וּר אֶת־ תַּרְתָּ֥ן וְאֶת־ רַב־ סָרִ֣יס ׀ וְאֶת־ רַב־ שָׁקֵ֨ה מִן־ לָכִ֜ישׁ אֶל־ הַמֶּ֧לֶךְ חִזְקִיָּ֛הוּ בְּחֵ֥יל כָּבֵ֖ד יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲל֣וּ וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֕ר בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס ׃ וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־ חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־ הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָה֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־ אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר ׃ וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רַב־ שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־ נָ֖א אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־ אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ ׃ אָמַ֙רְתָּ֙ אַךְ־ דְּבַר־ שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־ מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי ׃ עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־ מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־ הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו ׃ וְכִי־ תֹאמְר֣וּן אֵלַ֔י אֶל־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת־ בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־ מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵי֙ הַמִּזְבֵּ֣חַ הַזֶּ֔ה תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם ׃ וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־ אֲדֹנִ֖י אֶת־ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־ תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם ׃ וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְּטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־ מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים ׃ עַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־ הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַשְׁחִת֑וֹ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה עַל־ הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ ׃ וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־ חִ֠לְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָ֨ה וְיוֹאָ֜ח אֶל־ רַב־ שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־ נָ֤א אֶל־ עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־ תְּדַבֵּ֤ר עִמָּ֙נוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַחֹמָֽה ׃ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַב־ שָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־ הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־ הַ֣חֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת חריהם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־ שיניהם עִמָּכֶֽם ׃ וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־ שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א