Leningrad Codex — 234B (Isaiah 37:32

צִיּ֑וֹן קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּֽעֲשֶׂה־ זֹּֽאת ׃ לָכֵ֗ן כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבוֹא֙ אֶל־ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹֽא־ יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־ יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־ יִשְׁפֹּ֥ךְ עֳלֶ֖יהָ סֹלְלָֽה ׃ בַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־ בָּ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־ הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָב֖וֹא נְאֻם־ יְהוָֽה ׃ וְגַנּוֹתִ֛י עַל־ הָעִ֥יר הַזֹּ֖את לְהֽוֹשִׁיעָ֑הּ לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי ׃ וַיֵּצֵ֣א ׀ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיַּכֶּה֙ בְּמַחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה וּשְׁמֹנִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים ׃ וַיִּסַּ֣ע וַיֵּ֔לֶךְ וַיָּ֖שָׁב סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֑וּר וַיֵּ֖שֶׁב בְּנִֽינְוֵֽה ׃ וַיְהִי֩ ה֨וּא מִֽשְׁתַּחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית ׀ נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר בָּנָיו֙ הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵֽסַר־ חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו ׃ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־ אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה ׃ וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־ הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־ יְהוָֽה ׃ וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ זְכָר־ נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל ׃ וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ יְהוָ֔ה אֶֽל־ יְשַׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר ׃ הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־ חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־ תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־ דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־ יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה ׃ וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־ אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־ הָעִ֥יר הַזֹּֽאת ׃ וְזֶה־ לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר ׃ הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־ צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה ׃ מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחָלְיֽוֹ ׃ אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי ׃ אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־ אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־ אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־ י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל ׃ דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־ לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי ׃ שִׁוִּ֤יתִי עַד־ בֹּ֙קֶר֙ כּֽ͏ָאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כָּל־ עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־ לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי ׃ כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־ לִּ֥י עָרְבֵֽנִי ׃ מָֽה־ אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־ לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כָל־ שְׁנוֹתַ֖י עַל־ מַ֥ר נַפְשִֽׁי ׃ אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל־ בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי ׃ הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־ לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כָּל־ חֲטָאָֽי ׃ כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל