Leningrad Codex — 263B (Jeremiah 32:3

אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־ הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ ׃ וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־ פִּ֣יו עִם־ פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת־ עינו תִּרְאֶֽינָה ׃ וּבָבֶ֞ל יוֹלִ֤ךְ אֶת־ צִדְקִיָּ֙הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד־ פָּקְדִ֥י אֹת֖וֹ נְאֻם־ יְהוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּחֲמ֛וּ אֶת־ הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ ׃ וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְבַר־ יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר ׃ הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־ שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־ שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת ׃ וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־ דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל־ חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־ שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־ בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־ לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־ לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־ יְהוָ֖ה הֽוּא ׃ וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־ הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־ דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֑וֹת וָֽאֶשְׁקֲלָה־ לּוֹ֙ אֶת־ הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף ׃ וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֙פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם ׃ וָאֶקַּ֖ח אֶת־ סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־ הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־ הַגָּלֽוּי ׃ וָאֶתֵּ֞ן אֶת־ הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־ בָּר֣וּךְ בֶּן־ נֵרִיָּה֮ בֶּן־ מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָֽעֵדִ֔ים הַכֹּתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־ הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה ׃ וֽ͏ָאֲצַוֶּה֙ אֶת בָּר֔וּךְ לְעֵינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר ׃ כֹּֽה־ אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־ הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־ חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים ׃ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֣וֹד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂד֥וֹת וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת ׃ וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־ יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־ סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־ בָּר֥וּךְ בֶּן־ נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר ׃ אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־ הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־ הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־ יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־ דָּבָֽר ׃ עֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֺ֣ן אָב֔וֹת אֶל־ חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ ׃ גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־ עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־ כָּל־ דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו ׃ אֲשֶׁר־ שַׂ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־ מִצְרַ֙יִם֙ עַד־ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּעֲשֶׂה־ לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃ וַתֹּצֵ֛א אֶת־ עַמְּךָ֥ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל ׃ וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ ׃ וַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־ שָׁמְע֤וּ בְקוֹלֶ֙ךָ֙ ובתרותך לֹא־ הָלָ֔כוּ אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַעֲשׂ֖וֹת לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כָּל־ הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת ׃ הִנֵּ֣ה הַסֹּלְל֗וֹת בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלָכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד