Leningrad Codex — 338A (Chronicles_1 17:15

כְּכֹל֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וּכְכֹ֖ל הֶחָז֣וֹן הַזֶּ֑ה כֵּ֛ן דִּבֶּ֥ר נָתָ֖ן אֶל־ דָּוִֽיד ׃ וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔יד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מִֽי־ אֲנִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִיאֹתַ֖נִי עַד־ הֲלֹֽם ׃ וַתִּקְטַ֨ן זֹ֤את בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַתְּדַבֵּ֥ר עַל־ בֵּֽית־ עַבְדְּךָ֖ לְמֵרָח֑וֹק וּרְאִיתַ֗נִי כְּת֧וֹר הָאָדָ֛ם הַֽמַּעֲלָ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים ׃ מַה־ יּוֹסִ֨יף ע֥וֹד דָּוִ֛יד אֵלֶ֖יךָ לְכָב֣וֹד אֶת־ עַבְדֶּ֑ךָ וְאַתָּ֖ה אֶֽת־ עַבְדְּךָ֥ יָדָֽעְתָּ ׃ יְהוָ֕ה בַּעֲב֤וּר עַבְדְּךָ֙ וּֽכְלִבְּךָ֔ עָשִׂ֕יתָ אֵ֥ת כָּל־ הַגְּדוּלָּ֖ה הַזֹּ֑את לְהֹדִ֖יעַ אֶת־ כָּל־ הַגְּדֻלּֽוֹת ׃ יְהוָה֙ אֵ֣ין כָּמ֔וֹךָ וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ שָׁמַ֖עְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ ׃ וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ הָאֱלֹהִ֜ים לִפְדּ֧וֹת ל֣וֹ עָ֗ם לָשׂ֤וּם לְךָ֙ שֵׁ֚ם גְּדֻלּ֣וֹת וְנֹרָא֔וֹת לְגָרֵ֗שׁ מִפְּנֵ֧י עַמְּךָ֛ אֲשֶׁר־ פָּדִ֥יתָ מִמִּצְרַ֖יִם גּוֹיִֽם ׃ וַ֠תִּתֵּן אֶת־ עַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד־ עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים ׃ וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל־ עַבְדְּךָ֙ וְעַל־ בֵּית֔וֹ יֵאָמֵ֖ן עַד־ עוֹלָ֑ם וַעֲשֵׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ ׃ וְ֠יֵֽאָמֵן וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד־ עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית־ דָּוִ֥יד עַבְדְּךָ֖ נָכ֥וֹן לְפָנֶֽיךָ ׃ כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֗י גָּלִ֙יתָ֙ אֶת־ אֹ֣זֶן עַבְדְּךָ֔ לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּ֑יִת עַל־ כֵּן֙ מָצָ֣א עַבְדְּךָ֔ לְהִתְפַּלֵּ֖ל לְפָנֶֽיךָ ׃ וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה אַתָּה־ ה֖וּא הָאֱלֹהִ֑ים וַתְּדַבֵּר֙ עַֽל־ עַבְדְּךָ֔ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת ׃ וְעַתָּ֗ה הוֹאַ֙לְתָּ֙ לְבָרֵךְ֙ אֶת־ בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמְבֹרָ֖ךְ לְעוֹלָֽם ׃ וַיְהִי֙ אַחֲרֵי־ כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֛ח אֶת־ גַּ֥ת וּבְנֹתֶ֖יהָ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים ׃ וַיַּ֖ךְ אֶת־ מוֹאָ֑ב וַיִּהְי֤וּ מוֹאָב֙ עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֔יד נֹשְׂאֵ֖י מִנְחָֽה ׃ וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־ הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־ צוֹבָ֖ה חֲמָ֑תָה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהַצִּ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־ פְּרָֽת ׃ וַיִּלְכֹּד֩ דָּוִ֨יד מִמֶּ֜נּוּ אֶ֣לֶף רֶ֗כֶב וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ פָּֽרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִיד֙ אֶת־ כָּל־ הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב ׃ וַיָּבֹא֙ אֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק לַעְז֕וֹר לַהֲדַדְעֶ֖זֶר מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה וַיַּ֤ךְ דָּוִיד֙ בַּאֲרָ֔ם עֶשְׂרִֽים־ וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף אִֽישׁ ׃ וַיָּ֤שֶׂם דָּוִיד֙ בַּאֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק וַיְהִ֤י אֲרָם֙ לְדָוִ֔יד עֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֣י מִנְחָ֑ה וַיּ֤וֹשַׁע יְהוָה֙ לְדָוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ ׃ וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֗יד אֵ֚ת שִׁלְטֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הָי֔וּ עַ֖ל עַבְדֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר וַיְבִיאֵ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם ׃ וּמִטִּבְחַ֤ת וּמִכּוּן֙ עָרֵ֣י הֲדַדְעֶ֔זֶר לָקַ֥ח דָּוִ֛יד נְחֹ֖שֶׁת רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד בָּ֣הּ ׀ עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֗ה אֶת־ יָ֤ם הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְאֶת־ הָֽעַמּוּדִ֔ים וְאֵ֖ת כְּלֵ֥י הַנְּחֹֽשֶׁת ׃ וַיִּשְׁמַ֕ע תֹּ֖עוּ מֶ֣לֶךְ חֲמָ֑ת כִּ֚י הִכָּ֣ה דָוִ֔יד אֶת־ כָּל־ חֵ֖יל הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־ צוֹבָֽה ׃