Leningrad Codex — 353B (Chronicles_2 17:13

מִלְחָמָ֛ה גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם ׃ וְאֵ֥לֶּה פְקֻדָּתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֑ם לִֽיהוּדָה֙ שָׂרֵ֣י אֲלָפִ֔ים עַדְנָ֣ה הַשָּׂ֔ר וְעִמּוֹ֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אָֽלֶף ׃ וְעַל־ יָד֖וֹ יְהוֹחָנָ֣ן הַשָּׂ֑ר וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָֽלֶף ׃ וְעַל־ יָדוֹ֙ עֲמַסְיָ֣ה בֶן־ זִכְרִ֔י הַמִּתְנַדֵּ֖ב לַיהוָ֑ה וְעִמּ֛וֹ מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף גִּבּ֥וֹר חָֽיִל ׃ וּמִ֨ן־ בִּנְיָמִ֔ן גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל אֶלְיָדָ֑ע וְעִמּ֛וֹ נֹֽשְׁקֵי־ קֶ֥שֶׁת וּמָגֵ֖ן מָאתַ֥יִם אָֽלֶף ׃ וְעַל־ יָד֖וֹ יְהוֹזָבָ֑ד וְעִמּ֛וֹ מֵאָֽה־ וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא ׃ אֵ֖לֶּה הַמְשָׁרְתִ֣ים אֶת־ הַמֶּ֑לֶךְ מִלְּבַ֞ד אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ בְּעָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר בְּכָל־ יְהוּדָֽה ׃ וַיְהִ֧י לִֽיהוֹשָׁפָ֛ט עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד לָרֹ֑ב וַיִּתְחַתֵּ֖ן לְאַחְאָֽב ׃ וַיֵּרֶד֩ לְקֵ֨ץ שָׁנִ֤ים אֶל־ אַחְאָב֙ לְשֹׁ֣מְר֔וֹן וַיִּֽזְבַּֽח־ ל֨וֹ אַחְאָ֜ב צֹ֤אן וּבָקָר֙ לָרֹ֔ב וְלָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ וַיְסִיתֵ֕הוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־ רָמ֥וֹת גִּלְעָֽד ׃ וַיֹּ֜אמֶר אַחְאָ֣ב מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־ יְהֽוֹשָׁפָט֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הֲתֵלֵ֥ךְ עִמִּ֖י רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כָּמ֤וֹנִי כָמ֙וֹךָ֙ וּכְעַמְּךָ֣ עַמִּ֔י וְעִמְּךָ֖ בַּמִּלְחָמָֽה ׃ וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־ נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־ דְּבַ֥ר יְהוָֽה ׃ וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־ הַנְּבִאִים֮ אַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־ רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־ אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ ׃ וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאֹתֽוֹ ׃ וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־ יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־ אֶחָ֡ד לִדְרוֹשׁ֩ אֶת־ יְהוָ֨ה מֽ͏ֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־ אֵ֠ינֶנּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטוֹבָה֙ כִּ֣י כָל־ יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־ יִמְלָ֑א וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־ יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן ׃ וַיִּקְרָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־ סָרִ֖יס אֶחָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר מַהֵ֖ר מיכהו בֶן־ יִמְלָֽא ׃ וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וִֽיהוֹשָׁפָ֣ט מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֡ה יוֹשְׁבִים֩ אִ֨ישׁ עַל־ כִּסְא֜וֹ מְלֻבָּשִׁ֤ים בְּגָדִים֙ וְיֹשְׁבִ֣ים בְּגֹ֔רֶן פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר שֹׁמְר֑וֹן וְכָל־ הַ֨נְּבִיאִ֔ים מִֽתְנַבְּאִ֖ים לִפְנֵיהֶֽם ׃ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ בֶֽן־ כְּנַעֲנָ֖ה קַרְנֵ֣י בַרְזֶ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּאֵ֛לֶּה תְּנַגַּ֥ח אֶת־ אֲרָ֖ם עַד־ כַּלּוֹתָֽם ׃ וְכָל־ הַ֨נְּבִאִ֔ים נִבְּאִ֥ים כֵּ֖ן לֵאמֹ֑ר עֲלֵ֞ה רָמֹ֤ת גִּלְעָד֙ וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ ׃ וְהַמַּלְאָ֞ךְ אֲשֶׁר־ הָלַ֣ךְ ׀ לִקְרֹ֣א לְמִיכָ֗יְהוּ דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֞ה דִּבְרֵ֧י הַנְּבִאִ֛ים פֶּֽה־ אֶחָ֥ד ט֖וֹב אֶל־ הַמֶּ֑לֶךְ וִֽיהִי־ נָ֧א דְבָרְךָ֛ כְּאַחַ֥ד מֵהֶ֖ם וְדִבַּ֥רְתָּ טּֽוֹב ׃ וַיֹּ֖אמֶר מִיכָ֑יְהוּ חַי־ יְהוָ֕ה כִּ֛י אֶת־ אֲשֶׁר־ יֹאמַ֥ר אֱלֹהַ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר ׃ וַיָּבֹא֮ אֶל־ הַמֶּלֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָה֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־ רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־ אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ עֲל֣וּ וְהַצְלִ֔יחוּ וְיִנָּתְנ֖וּ בְּיֶדְכֶֽם ׃ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד־ כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּיעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁר לֹֽא־ תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק־ אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה ׃ וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵל֙ נְפוֹצִ֣ים עַל־ הֶֽהָרִ֔ים