Leningrad Codex — 408B (Job 39:4

שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ ׃ מִֽי־ שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ ׃ אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵֽחָה ׃ יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נ֝וֹגֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע ׃ יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ וְאַחַ֖ר כָּל־ יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ ׃ הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־ יָ֝לִ֗ין עַל־ אֲבוּסֶֽךָ ׃ הֲ‍ֽתִקְשָׁר־ רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־ יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ ׃ הֲֽתִבְטַח־ בּ֭וֹ כִּי־ רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ ׃ הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּי־ ישוב זַרְעֶ֑ךָ וְֽגָרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף ׃ כְּנַף־ רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־ אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה ׃ כִּֽי־ תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־ עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם ׃ וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־ רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְּדוּשֶֽׁהָ ׃ הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־ לָ֑הּ לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־ פָֽחַד ׃ כִּֽי־ הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חָכְמָ֑ה וְלֹא־ חָ֥לַק לָ֝֗הּ בַּבִּינָֽה ׃ כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹֽכְבֽוֹ ׃ הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה ׃ הְֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה ׃ יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־ נָֽשֶׁק ׃ יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת וְלֹֽא־ יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־ חָֽרֶב ׃ עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן ׃ בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־ אָ֑רֶץ וְלֹֽא־ יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ ק֥וֹל שׁוֹפָֽר ׃ בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִים וּתְרוּעָֽה ׃ הֲ‍ֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַֽאֲבֶר־ נֵ֑ץ יִפְרֹ֖שׂ כנפו לְתֵימָֽן ׃ אִם־ עַל־ פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ ׃ סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן עַֽל־ שֶׁן־ סֶ֝֗לַע וּמְצוּדָֽה ׃ מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־ אֹ֑כֶל לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ ׃ וְאֶפְרֹחָ֥ו יְעַלְעוּ־ דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא ׃ וַיַּ֖עַן יְהוָ֥ה אֶת־ אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר ׃ הֲ֭רֹב עִם־ שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹר מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה ׃ וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־ יְהוָ֗ה וַיֹּאמַֽר ׃ הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־ פִֽי ׃ אַחַ֣ת דִּ֭בַּרְתִּי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף ׃ וַיַּֽעַן־ יְהוָ֣ה אֶת־ אִ֭יּוֹב מנ סערה וַיֹּאמַֽר ׃ אֱזָר־ נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי ׃ הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק ׃ וְאִם־ זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם ׃ עֲדֵ֥ה נָ֣א גָֽא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ ׃ הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ וּרְאֵ֥ה כָל־ גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ ׃ רְאֵ֣ה כָל־ גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם ׃ טָמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן ׃ וְגַם־ אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ כִּֽי־ תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ ׃ הִנֵּה־ נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־ עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל ׃ הִנֵּה־ נָ֣א כֹח֣וֹ בְמָתְנָ֑יו וְ֝אֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ ׃ יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־ אָ֑רֶז גִּידֵ֖י פחדו יְשֹׂרָֽגוּ ׃ עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחוּשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל ׃ ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־ אֵ֑ל הָ֝עֹשׂוֹ