Leningrad Codex — 410B (Proverbs 3:5

בְּטַ֣ח אֶל־ יְ֭הוָה בְּכָל־ לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־ בִּֽ֝ינָתְךָ֗ אַל־ תִּשָּׁעֵֽן ׃ בְּכָל־ דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ ׃ אַל־ תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־ יְ֝הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע ׃ רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶּ֑ךָ וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ ׃ כַּבֵּ֣ד אֶת־ יְ֭הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־ תְּבוּאָתֶֽךָ ׃ וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ ׃ מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־ תִּמְאָ֑ס וְאַל־ תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ ׃ כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־ בֵּ֥ן יִרְצֶֽה ׃ אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה ׃ כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־ כָּ֑סֶף וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ ׃ יְקָ֣רָה הִ֭יא מפניים וְכָל־ חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־ בָֽהּ ׃ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד ׃ דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־ נֹ֑עַם וְֽכָל־ נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם ׃ עֵץ־ חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר ׃ יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־ אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה ׃ בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־ טָֽל ׃ בְּ֭נִי אַל־ יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֝שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה ׃ וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֝חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ ׃ אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף ׃ אִם־ תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־ תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ ׃ אַל־ תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא ׃ כִּֽי־ יְ֭הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד ׃ אַל־ תִּמְנַע־ ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל ידיך לַעֲשֽׂוֹת ׃ אַל־ תֹּ֘אמַ֤ר לרעיך לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ ׃ אַל־ תַּחֲרֹ֣שׁ עַל־ רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־ יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ ׃ אַל־ תרוב עִם־ אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־ לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה ׃ אַל־ תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־ תִּ֝בְחַ֗ר בְּכָל־ דְּרָכָֽיו ׃ כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֣ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־ יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ ׃ מְאֵרַ֣ת יְ֭הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וּנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ ׃ אִם־ לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־ יָלִ֑יץ ולעניים יִתֶּן־ חֵֽן ׃ כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן ׃ שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה ׃ כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּֽ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־ תַּעֲזֹֽבוּ ׃ כִּי־ בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי ׃ וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י יִֽתְמָךְ־ דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֽ͏ֶחְיֵֽה ׃ קְנֵ֣ה חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה בִינָ֑ה אַל־ תִּשְׁכַּ֥ח וְאַל־ תֵּ֝֗ט מֵֽאִמְרֵי־ פִֽי ׃ אַל־ תַּעַזְבֶ֥הָ וְתִשְׁמְרֶ֑ךָּ אֱהָבֶ֥הָ וְתִצְּרֶֽךָּ ׃ רֵאשִׁ֣ית חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה חָכְמָ֑ה וּבְכָל־ קִ֝נְיָנְךָ֗ קְנֵ֣ה בִינָֽה ׃ סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י