Leningrad Codex — 411A (Proverbs 4:8

תְחַבְּקֶֽנָּה ׃ תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־ חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ ׃ שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי וְקַ֣ח אֲמָרָ֑י וְיִרְבּ֥וּ לְ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים ׃ בְּדֶ֣רֶךְ חָ֭כְמָה הֹרֵתִ֑יךָ הִ֝דְרַכְתִּ֗יךָ בְּמַעְגְּלֵי־ יֹֽשֶׁר ׃ בְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא־ יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ וְאִם־ תָּ֝ר֗וּץ לֹ֣א תִכָּשֵֽׁל ׃ הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־ תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־ הִ֥יא חַיֶּֽיךָ ׃ בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־ תָּבֹ֑א וְאַל־ תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים ׃ פְּרָעֵ֥הוּ אַל־ תַּעֲבָר־ בּ֑וֹ שְׂטֵ֖ה מֵעָלָ֣יו וַעֲבֽוֹר ׃ כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ אִם־ לֹ֣א יָרֵ֑עוּ וְֽנִגְזְלָ֥ה שְׁ֝נָתָ֗ם אִם־ לֹ֥א יכשולו כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ ׃ וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־ נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם ׃ דֶּ֣רֶךְ רְ֭שָׁעִים כָּֽאֲפֵלָ֑ה לֹ֥א יָ֝דְע֗וּ בַּמֶּ֥ה יִכָּשֵֽׁלוּ ׃ בְּ֭נִי לִדְבָרַ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לַ֝אֲמָרַ֗י הַט־ אָזְנֶֽךָ ׃ אַל־ יַלִּ֥יזוּ מֵעֵינֶ֑יךָ שָׁ֝מְרֵ֗ם בְּת֣וֹךְ לְבָבֶֽךָ ׃ כִּֽי־ חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־ בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא ׃ מִֽכָּל־ מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ כִּֽי־ מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים ׃ הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ ׃ עֵ֭ינֶיךָ לְנֹ֣כַח יַבִּ֑יטוּ וְ֝עַפְעַפֶּ֗יךָ יַיְשִׁ֥רוּ נֶגְדֶּֽךָ ׃ פַּ֭לֵּס מַעְגַּ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וְֽכָל־ דְּרָכֶ֥יךָ יִכֹּֽנוּ ׃ אַֽל־ תֵּט־ יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֑אול הָסֵ֖ר רַגְלְךָ֣ מֵרָֽע ׃ בְּ֭נִי לְחָכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט־ אָזְנֶֽךָ ׃ לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹת וְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ ׃ כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ ׃ וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑ה חַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת ׃ רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶת שְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ ׃ אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־ תְּפַלֵּ֑ס נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדֽ͏ָע ׃ וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י וְאַל־ תָּ֝ס֗וּרוּ מֵאִמְרֵי־ פִֽי ׃ הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־ תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־ פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ ׃ פֶּן־ תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי ׃ פֶּֽן־ יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נָכְרֽ͏ִי ׃ וְנָהַמְתָּ֥ בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ ׃ וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי ׃ וְֽלֹא־ שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑י וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹא־ הִטִּ֥יתִי אָזְנִֽי ׃ כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכָל־ רָ֑ע בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה ׃ שְׁתֵה־ מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ ׃ יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־ מָֽיִם ׃ יִֽהְיוּ־ לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ ׃ יְהִֽי־ מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ ׃ אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַעֲלַ֫ת חֵֽן דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכָל־ עֵ֑ת בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד ׃ וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נָכְרִיָּֽה ׃ כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הוָה דַּרְכֵי־ אִ֑ישׁ וְֽכָל־ מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס ׃ עַֽווֹנוֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־ הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ ׃ ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה ׃