Leningrad Codex — 418A (Proverbs 24:5

כֹּֽחַ ׃ כִּ֣י בְ֭תַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־ לְּךָ֣ מִלְחָמָ֑ה וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ ׃ רָאמ֣וֹת לֶֽאֱוִ֣יל חָכְמ֑וֹת בַּ֝שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־ פִּֽיהוּ ׃ מְחַשֵּׁ֥ב לְהָרֵ֑עַ ל֝֗וֹ בַּֽעַל־ מְזִמּ֥וֹת יִקְרָֽאוּ ׃ זִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת חַטָּ֑את וְתוֹעֲבַ֖ת לְאָדָ֣ם לֵֽץ ׃ הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה ׃ הַ֭צֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת וּמָטִ֥ים לַ֝הֶ֗רֶג אִם־ תַּחְשֽׂוֹךְ ׃ כִּֽי־ תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹא־ יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה הֲ‍ֽלֹא־ תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת ׀ הֽוּא־ יָבִ֗ין וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפָעֳלֽוֹ ׃ אֱכָל־ בְּנִ֣י דְבַ֣שׁ כִּי־ ט֑וֹב וְנֹ֥פֶת מָ֝ת֗וֹק עַל־ חִכֶּֽךָ ׃ כֵּ֤ן ׀ דְּעֶ֥ה חָכְמָ֗ה לְנַ֫פְשֶׁ֥ךָ אִם־ מָ֭צָאתָ וְיֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת ׃ אַל־ תֶּאֱרֹ֣ב רָ֭שָׁע לִנְוֵ֣ה צַדִּ֑יק אַֽל־ תְּשַׁדֵּ֥ד רִבְצוֹ ׃ כִּ֤י שֶׁ֨בַע ׀ יִפּ֣וֹל צַדִּ֣יק וָקָ֑ם וּ֝רְשָׁעִ֗ים יִכָּשְׁל֥וּ בְרָעָֽה ׃ בִּנְפֹ֣ל אויביך אַל־ תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־ יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ ׃ פֶּן־ יִרְאֶ֣ה יְ֭הוָה וְרַ֣ע בְּעֵינָ֑יו וְהֵשִׁ֖יב מֵעָלָ֣יו אַפּֽוֹ ׃ אַל־ תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־ תְּ֝קַנֵּ֗א בָּרְשָׁעִֽים ׃ כִּ֤י ׀ לֹֽא־ תִהְיֶ֣ה אַחֲרִ֣ית לָרָ֑ע נֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ ׃ יְרָֽא־ אֶת־ יְהוָ֣ה בְּנִ֣י וָמֶ֑לֶךְ עִם־ שׁ֝וֹנִ֗ים אַל־ תִּתְעָרָֽב ׃ כִּֽי־ פִ֭תְאֹם יָק֣וּם אֵידָ֑ם וּפִ֥יד שְׁ֝נֵיהֶ֗ם מִ֣י יוֹדֵֽעַ ׃ גַּם־ אֵ֥לֶּה לַֽחֲכָמִ֑ים הַֽכֵּר־ פָּנִ֖ים בְּמִשְׁפָּ֣ט בַּל־ טֽוֹב ׃ אֹ֤מֵ֨ר ׀ לְרָשָׁע֮ צַדִּ֢יק אָ֥תָּה יִקְּבֻ֥הוּ עַמִּ֑ים יִזְעָמ֥וּהוּ לְאֻמִּֽים ׃ וְלַמּוֹכִיחִ֥ים יִנְעָ֑ם וַֽ֝עֲלֵיהֶ֗ם תָּב֥וֹא בִרְכַּת־ טֹֽוּב ׃ שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים ׃ הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ ׃ אַל־ תְּהִ֣י עֵד־ חִנָּ֣ם בְּרֵעֶ֑ךָ וַ֝הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ ׃ אַל־ תֹּאמַ֗ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָֽשָׂה־ לִ֭י כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה־ לּ֑וֹ אָשִׁ֖יב לָאִ֣ישׁ כְּפָעֳלֽוֹ ׃ עַל־ שְׂדֵ֣ה אִישׁ־ עָצֵ֣ל עָבַ֑רְתִּי וְעַל־ כֶּ֝֗רֶם אָדָ֥ם חֲסַר־ לֵֽב ׃ וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ ׀ קִמְּשֹׂנִ֗ים כָּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה ׃ וָֽאֶחֱזֶ֣ה אָ֭נֹכִֽי אָשִׁ֣ית לִבִּ֑י רָ֝אִ֗יתִי לָקַ֥חְתִּי מוּסָּֽר ׃ מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב ׃ וּבָֽא־ מִתְהַלֵּ֥ךְ רֵישֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹרֶ֗יךָ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן ׃ גַּם־ אֵ֭לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה אֲשֶׁ֥ר הֶ֝עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י ׀ חִזְקִיָּ֬ה מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָֽה ׃ כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר ׃ שָׁמַ֣יִם לָ֭רוּם וָאָ֣רֶץ לָעֹ֑מֶק וְלֵ֥ב מְ֝לָכִ֗ים אֵ֣ין חֵֽקֶר ׃ הָג֣וֹ סִיגִ֣ים מִכָּ֑סֶף וַיֵּצֵ֖א לַצֹּרֵ֣ף כֶּֽלִי ׃ הָג֣וֹ רָ֭שָׁע לִפְנֵי־ מֶ֑לֶךְ וְיִכּ֖וֹן בַּצֶּ֣דֶק כִּסְאֽוֹ ׃ אַל־ תִּתְהַדַּ֥ר לִפְנֵי־ מֶ֑לֶךְ וּבִמְק֥וֹם גְּ֝דֹלִ֗ים אַֽל־ תַּעֲמֹֽד ׃ כִּ֤י ט֥וֹב אֲמָר־ לְךָ֗ עֲ‍ֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה מֵֽ֭הַשְׁפִּ֣ילְךָ לִפְנֵ֣י נָדִ֑יב אֲשֶׁ֖ר רָא֣וּ עֵינֶֽיךָ ׃ אַל־ תֵּצֵ֥א לָרִ֗ב מַ֫הֵ֥ר פֶּ֣ן מַה־