Leningrad Codex — 422A (Ruth 2:15

וַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־ נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ ׃ וְגַ֛ם שֹׁל־ תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן־ הַצְּבָתִ֑ים וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ־ בָֽהּ ׃ וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד־ הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים ׃ וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן־ לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ הוֹתִ֖רָה מִשָּׂבְעָֽהּ ׃ וַתֹּאמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר־ עָשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז ׃ וַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־ עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת־ הַחַיִּ֖ים וְאֶת־ הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא ׃ וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם ׀ כִּי־ אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם־ הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר־ לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם־ כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כָּל־ הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר־ לִֽי ׃ וַתֹּ֥אמֶר נָעֳמִ֖י אֶל־ ר֣וּת כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם־ נַ֣עֲרוֹתָ֔יו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ־ בָ֖ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר ׃ וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֙עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד־ כְּל֥וֹת קְצִֽיר־ הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת־ חֲמוֹתָֽהּ ׃ וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ־ לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב־ לָֽךְ ׃ וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־ נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־ גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה ׃ וְרָחַ֣צְתְּ ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ שמלתך עָלַ֖יִךְ וירדתי הַגֹּ֑רֶן אַל־ תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת ׃ וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־ שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ושכבתי וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעַשִֽׂין ׃ וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ תֹּאמְרִ֥י אֶֽעֱשֶֽׂה ׃ וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ ׃ וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב ׃ וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו ׃ וַיֹּ֖אמֶר מִי־ אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֙ךָ֙ עַל־ אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה ׃ וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן־ הָרִאשׁ֑וֹן לְבִלְתִּי־ לֶ֗כֶת אַחֲרֵי֙ הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם־ דַּ֖ל וְאִם־ עָשִֽׁיר ׃ וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל־ תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר־ תֹּאמְרִ֖י אֶֽעֱשֶׂה־ לָּ֑ךְ כִּ֤י יוֹדֵ֙עַ֙ כָּל־ שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ ׃ וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י אם גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי ׃ לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ אִם־ יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־ לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ