Folio 145B (verso)

יָמִֽים ׃ וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ

לְאֵֽשֶׁת־ שִׁמְשׁוֹן֙ פַּתִּ֣י אֶת־ אִישֵׁ֗ךְ

וְיַגֶּד־ לָ֙נוּ֙ אֶת־ הַ֣חִידָ֔ה פֶּן־ נִשְׂרֹ֥ף

אוֹתָ֛ךְ וְאֶת־ בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ

הַלְיָרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא ׃

וַתֵּבְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשׁ֜וֹן עָלָ֗יו

וַתֹּ֙אמֶר֙ רַק־ שְׂנֵאתַ֙נִי֙ וְלֹ֣א

אֲהַבְתָּ֔נִי הֽ͏ַחִידָ֥ה חַ֙דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י

עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר

לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א

הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד ׃ וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙

שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־ הָיָ֥ה לָהֶ֖ם

הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י

וַיַּגֶּד־ לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ וַתַּגֵּ֥ד

הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ ׃ וַיֹּ֣אמְרוּ

לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י

בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־ מָּת֣וֹק

מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר

לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י

לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי ׃ וַתִּצְלַ֨ח

עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן

וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙

אֶת־ חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת

לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַיַּ֖עַל

בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ ׃פ

וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשׁ֑וֹן לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ

אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֽוֹ ׃ וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים בִּימֵ֣י

קְצִיר־ חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד שִׁמְשׁ֤וֹן

אֶת־ אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים וַיֹּ֕אמֶר

אָבֹ֥אָה אֶל־ אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה

וְלֹֽא־ נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא ׃ וַיֹּ֣אמֶר

אָבִ֗יהָ אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ כִּי־ שָׂנֹ֣א

שְׂנֵאתָ֔הּ וָאֶתְּנֶ֖נָּה לְמֵרֵעֶ֑ךָ

הֲלֹ֨א אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה

מִמֶּ֔נָּה תְּהִי־ נָ֥א לְךָ֖ תַּחְתֶּֽיהָ ׃

וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן נִקֵּ֥יתִי

הַפַּ֖עַם מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי־ עֹשֶׂ֥ה

אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה ׃ וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן

וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ־ מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים

וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן זָנָב֙ אֶל־ זָנָ֔ב

וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין־ שְׁנֵ֥י

הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ ׃ וַיַּבְעֶר־ אֵשׁ֙

בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמ֣וֹת

פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ וְעַד־

קָמָ֖ה וְעַד־ כֶּ֥רֶם זָֽיִת ׃ וַיֹּאמְר֣וּ

פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒ וַיֹּאמְר֗וּ

שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן הַתִּמְנִ֔י כִּ֚י לָקַ֣ח

אֶת־ אִשְׁתּ֔וֹ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמֵרֵעֵ֑הוּ

וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ

וְאֶת־ אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ ׃ וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙

שִׁמְשׁ֔וֹן אִֽם־ תַּעֲשׂ֖וּן כָּזֹ֑את

כִּ֛י אִם־ נִקַּ֥מְתִּי בָכֶ֖ם וְאַחַ֥ר

אֶחְדָּֽל ׃ וַיַּ֨ךְ אוֹתָ֥ם שׁ֛וֹק עַל־

יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב