Folio 191B (verso)

שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָפֵ֖ץ לַעֲשֽׂוֹת ׃

פ

וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־ שְׁלֹמֹ֖ה שֵׁנִ֑ית

כַּאֲשֶׁ֛ר נִרְאָ֥ה אֵלָ֖יו בְּגִבְעֽוֹן ׃

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו שָׁ֠מַעְתִּי

אֶת־ תְּפִלָּתְךָ֣ וְאֶת־ תְּחִנָּתְךָ֮ אֲשֶׁ֣ר

הִתְחַנַּ֣נְתָּה לְפָנַי֒ הִקְדַּ֗שְׁתִּי

אֶת־ הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנִ֔תָה

לָשֽׂוּם־ שְׁמִ֥י שָׁ֖ם עַד־ עוֹלָ֑ם

וְהָי֨וּ עֵינַ֧י וְלִבִּ֛י שָׁ֖ם כָּל־ הַיָּמִֽים ׃

וְאַתָּ֞ה אִם־ תֵּלֵ֣ךְ לְפָנַ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר

הָלַ֜ךְ דָּוִ֤ד אָבִ֙יךָ֙ בְּתָם־ לֵבָ֣ב

וּבְיֹ֔שֶׁר לַעֲשׂ֕וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר

צִוִּיתִ֑יךָ חֻקַּ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י תִּשְׁמֹֽר ׃

וַהֲקִ֨מֹתִ֜י אֶת־ כִּסֵּ֧א מַֽמְלַכְתְּךָ֛

עַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹלָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר

דִּבַּ֗רְתִּי עַל־ דָּוִ֤ד אָבִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר

לֹֽא־ יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א

יִשְׂרָאֵֽל ׃ אִם־ שׁ֨וֹב תְּשֻׁב֜וּן

אַתֶּ֤ם וּבְנֵיכֶם֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְלֹ֤א

תִשְׁמְרוּ֙ מִצְוֺתַ֣י חֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁ֥ר

נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙

אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם

לָהֶֽם ׃ וְהִכְרַתִּ֣י אֶת־ יִשְׂרָאֵ֗ל

מֵעַ֨ל פְּנֵ֤י הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי

לָהֶ֔ם וְאֶת־ הַבַּ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדַּ֣שְׁתִּי

לִשְׁמִ֔י אֲשַׁלַּ֖ח מֵעַ֣ל פָּנָ֑י וְהָיָ֧ה

יִשְׂרָאֵ֛ל לְמָשָׁ֥ל וְלִשְׁנִינָ֖ה

בְּכָל־ הָעַמִּֽים ׃ וְהַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ יִהְיֶ֣ה

עֶלְי֔וֹן כָּל־ עֹבֵ֥ר עָלָ֖יו יִשֹּׁ֣ם

וְשָׁרָ֑ק וְאָמְר֗וּ עַל־ מֶ֨ה עָשָׂ֤ה

יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְלַבַּ֥יִת

הַזֶּֽה ׃ וְאָמְר֗וּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר עָזְב֜וּ

אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר

הוֹצִ֣יא אֶת־ אֲבֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ

מִצְרַיִם֒ וַֽיַּחֲזִ֙קוּ֙ בֵּאלֹהִ֣ים

אֲחֵרִ֔ים וישתחו לָהֶ֖ם וַיַּעֲבְדֻ֑ם

עַל־ כֵּ֗ן הֵבִ֤יא יְהוָה֙ עֲלֵיהֶ֔ם

אֵ֥ת כָּל־ הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת ׃פ

וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה

אֲשֶׁר־ בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־ שְׁנֵ֣י

הַבָּתִּ֑ים אֶת־ בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־

בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ ׃ חִירָ֣ם מֶֽלֶךְ־ צֹ֠ר

נִשָּׂ֨א אֶת־ שְׁלֹמֹ֜ה בַּעֲצֵי֩ אֲרָזִ֨ים

וּבַעֲצֵ֧י בְרוֹשִׁ֛ים וּבַזָּהָ֖ב לְכָל־

חֶפְצ֑וֹ אָ֡ז יִתֵּן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֤ה

לְחִירָם֙ עֶשְׂרִ֣ים עִ֔יר בְּאֶ֖רֶץ

הַגָּלִֽיל ׃ וַיֵּצֵ֤א חִירָם֙ מִצֹּ֔ר לִרְאוֹת֙

אֶת־ הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָתַן־ ל֖וֹ שְׁלֹמֹ֑ה

וְלֹ֥א יָשְׁר֖וּ בְּעֵינָֽיו ׃ וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה

הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־ נָתַ֥תָּה

לִּ֖י אָחִ֑י וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ כָּב֔וּל

עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃פ

וַיִּשְׁלַ֥ח חִירָ֖ם לַמֶּ֑לֶךְ מֵאָ֥ה