Folio 018B (verso)
Gen 30:38 – Gen 31:19
Column 1
לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה
בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתֹּֽות ׃ וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן
אֶל־ הַמַּקְלֹ֑ות וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן
עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים ׃
וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒
וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־ עָקֹ֛ד
וְכָל־ ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־
לֹ֤ו עֲדָרִים֙ לְבַדֹּ֔ו וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם
עַל־ צֹ֥אן לָבָֽן ׃ וְהָיָ֗ה בְּכָל־
יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרֹות֒
וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־ הַמַּקְלֹ֛ות
לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים
לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֹֽות ׃ וּבְהַעֲטִ֥יף
הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙
לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב ׃
וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד
וַֽ͏יְהִי־ לֹו֙ צֹ֣אן רַבֹּ֔ות וּשְׁפָחֹות֙
וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים ׃
וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־ דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־ לָבָן֙
לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת
כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר
לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־
הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה ׃ וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב
אֶת־ פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ
עִמֹּ֖ו כִּתְמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום ׃
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ יַעֲקֹ֔ב
שׁ֛וּב אֶל־ אֶ֥רֶץ אֲבֹותֶ֖יךָ
Column 2
וּלְמֹולַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ ׃
וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א
לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה
אֶל־ צֹאנֹֽו ׃ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן
רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־ פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן
כִּֽי־ אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל
שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽ͏אלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה
עִמָּדִֽי ׃ וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י
בְּכָל־ כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־
אֲבִיכֶֽן ׃ וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י
וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־ מַשְׂכֻּרְתִּ֖י
עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־ נְתָנֹ֣ו
אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי ׃ אִם־
כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה
שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־ הַצֹּ֖אן
נְקֻדִּ֑ים וְאִם־ כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר
עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ
כָל־ הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים ׃ וַיַּצֵּ֧ל
אֱלֹהִ֛ים אֶת־ מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם
וַיִּתֶּן־ לִֽי ׃ וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם
הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא
בַּחֲלֹ֑ום וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙
הָעֹלִ֣ים עַל־ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים
נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים ׃ וַיֹּ֨אמֶר
אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים
בַּחֲלֹ֖ום יַֽ͏עֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי ׃
וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־ נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙
Column 3
כָּל־ הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־
הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים
וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־
אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ ׃ אָנֹכִ֤י
הָאֵל֙ בֵּֽית־ אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר
מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר
נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה
ק֥וּם צֵא֙ מִן־ הָאָ֣רֶץ
הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־ אֶ֥רֶץ
מֹולַדְתֶּֽךָ ׃ וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה
וַתֹּאמַ֖רְנָה לֹ֑ו הַעֹ֥וד לָ֛נוּ
חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ ׃
הֲלֹ֧וא נָכְרִיֹּ֛ות נֶחְשַׁ֥בְנוּ לֹ֖ו
כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־ אָכֹ֖ול
אֶת־ כַּסְפֵּֽנוּ ׃ כִּ֣י כָל־ הָעֹ֗שֶׁר
אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ
לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩
אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ
עֲשֵֽׂה ׃ וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א
אֶת־ בָּנָ֥יו וְאֶת־ נָשָׁ֖יו עַל־
הַגְּמַלִּֽים ׃ וַיִּנְהַ֣ג אֶת־ כָּל־
מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־ כָּל־ רְכֻשֹׁו֙
אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנֹ֔ו
אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם
לָבֹ֛וא אֶל־ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו
אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן ׃ וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ
לִגְזֹ֖ז אֶת־ צֹאנֹ֑ו וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל